עד שיהא שם מאה כד. ואז עולה היא במאה פומין של הכדין ולוקח כד אחד מהן ומוכרה לכהן בדמי תרומה חוץ מאותה ליטרא והשאר מותרין הן והלכה כר' יהושע:

ר' יהושע אומר לא תעלה. מכיון דאין מעורבות הן והתרומה על פי הכד אין התחתונות מצטרפות עם העליונות לבטל וכל הפומים של הכדים מדומעות הן והשולים הן שמותרים:

רא''א רואין אותן כאלו הן פרודות. אם יש בכל כד וכד מאה ליטרות אע''פ שהתרומה היא בפי של כד רואין אותן כאלו כל מה שבכדים נפרדות ומעורבות הן והתחתונות שבכדים מעלין ומצטרפין את העליונות להעלות את הליטרא של תרומה באחד ומאה:

עלפי הכד. של חולין ויש שם הרבה כדים ואינו ידוע באיזה כד דרסה הליטרא של תרומה:

מתני' ובזה ר' אליעזר מיקל ור' יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות. ליטרא של תאנים של תרומה והן יבשות שדורסין אותן בעיגול ונקראין קציעות על שם הכלי שמחתכין אותן כשעושין מהן עיגולים או על שם המחצלאות שמניחין אותן עליהם לייבשן כדתנן בפ''ח דנדרים עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצעות:

ובזו ר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל. כדתנינן במתני' דלעיל דר''א אוסר אבל בדינא דמתני' דלקמן איפכא הוא דמה דר''א מיקל ר' יהושע מחמיר הוא:

מתני' כיצד חמשים תאנים שחורות וכו'. דברי ר''ע דמתני' דלעיל הוא מסיק:

ורבי אליעזר אוסר. דס''ל אין אלו מצטרפות עם אלו ואם נפלה שחורה השחורות אסורות וכן כולן ור''ע ס''ל בידוע מה נפלה אז אין מעלות זו את זו וכר''א אבל אם אינו ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה וכן בעיגולים אינו ידוע אם גדול נפל אם קטן וכן אם מלבן נפל או עיגול אז מצטרפין ומעלות זו את זו והלכה כר''ע:

עיגולי דבילה הגדולים. דבילות תאנים הנדרסים בעיגולי גדולים מעלין את הקטנים וכו' מפרש בגמ' הגדולים מעלין את הקטנים במשקל והקטנים מעלין את הגדולים במנין כלומר שהיו כאן עשרים עיגולי גדולים שכל אחת מהן ד' ליטרות ועשרים קטנים שכל אחת מהן ליטרא א' ונפל עיגול קטן של תרומה לתוכן אין אומרין הרי זה נפל לתוך הארבעים והרי הוא מדומע אלא העגולים הגדולים מצטרפין לפי משקלן עם הקטנים והן מאה ליטרות וה''ז עולה באחד ומאה והקטנים מעלין את הגדולים במנין כגון שהי' תשעים עגולי קטנים משקל כל א' מהן ב' שלישי ליטרא שהן ששים ליטרין ועשרה עיגולי גדולים משקל כל א' מהן ד' ליטרין והרי יש כאן מאה עיגולין והן מאה ליטרין ונפל עיגול גדול של תרומה לתוכן שמשקלו ד' ליטרין אין הולכין אחר המשקל ויהי' הכל מדומע שזה הוא חלק א' מכ''ה של החולין אלא הולכין אחר המנין וה''ז עולה באחד ומאה וכן כל כיוצא בזה הולכין לעולם להקל וכן בעיגולים ומלבנים הנדרסים בעיגול הן עיגולים והנדרסות ברבוע כצורת המלבן הן המלבנים מצטרפות זו עם זו להעלות התרומה שנפלה לתוכן:

מתני' תאנים שחורות מעלות את הלבנות וכו'. אם היו כאן מאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות ונפלה תאנה של תרומה שחורה או לבנה לתוכן מצטרף הכל להעלותה:

מתני' רא''א תרומה עולה באחד ומאה. סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין שהן בין הכל א' ומאה ונתערבו הכל ביחד ה''ז נוטל סאה אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור. אם נפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאין ועוד משהו של חולין ומשהו זה אין לו שיעור דאפי' כל שהוא הואיל ויש בין הכל מאה ועוד משהו נוטל סאה אחת ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

ר' יוסי בן משולם אומר ועוד. זה צריך שיהא קב למאה סאה שנפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאה ועוד קב של חולין שהוא שתות למדמע שהיא הסאה של תרומה המדמעת והסאה ששה קבין והרי הקב שתות למדמע והא דהדר נקט להאי שתות למדמע שלא תטעה לומר דהאי קב היותר למאה סאה לא צריך שיהא ג''כ כולו של חולין אלא אפי' אם אין כאן אלא צ''ט של חולין ועוד קב פחות משהו ונפלה לתוכן סאה תרומה ועוד משהו שהוא בין הכל מאה סאה וקב נמי עולה קמ''ל דהאי קב היותר צריך שיהא נמי כולו של חולין שהוא שתות להמדמע והוא הסאה של תרומה. והלכה כר' אליעזר דסתם לן תנא בפ''ב דערלה כוותיה וכן בכמה דוכתי דתרומה עולה באחד ומאה והכל מודים שאם נפלה לתוך מאה בלבד שאינה עולה כדאמרי' בגמ':

גמ' טעמא דר' אליעזר. דאוסר משום דס''ל תאנים שחורות של תרומה שנפלו לתוך הלבנות חולין אוכל את הלבנות כלומר בדין הוא שהלבנות בלבד הוא שאוכל דבהן אין חשש תרומה:

כתיב. גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו. והאי ממנו מיותר הוא ללמד דבר שאתה מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו ונעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

וכמה הוא אחד ממאה. שכך הוא השיעור לתרומת מעשר שממאה סאין מפריש עשרה למעשר ראשון ומאותן עשרה מפריש א' מהן לתרומת מעשר ולמדנו שכל שם תרומה אם נפלה לחולין ואין שם אלא מאה בין הכל בלבד מקדש הכל וצריך שיהו יותר ממאה וכמה יותר בהא פליגי דר''א מוסיף סאה על מאה שיהא בין הכל א' ומאה ואז מעלה ור' יהושע מוסיף כל שהוא ואז מעלה וכו' כדפרישית במתני':

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

אמר ר' חיננה. דלאו מילתא היא תיפתר דה''ק השוקל משובח בשלשתן אלו דתנינן כאן ולית את שמע מינה כלום דמתני' כאבא אלעזר בן גומל אלא כרבנן אתיא דאין תרומת מעשר ניטלת באומד וכדמשנינן לעיל שם:

גמ' מנין שאין עולין. אם נפלה לתוך חולין ואין כאן אלא מאה בלבד דלד''ה אינה עולה ורמז לזה מנין. ולקמן בפ''ב דערלה בהלכה א' הגי' מנין שהן עולין ויותר נכונה היא:

גמ' טעמא דר' אליעזר. דאוסר משום דס''ל תאנים שחורות של תרומה שנפלו לתוך הלבנות חולין אוכל את הלבנות כלומר בדין הוא שהלבנות בלבד הוא שאוכל דבהן אין חשש תרומה:

כתיב. גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו. והאי ממנו מיותר הוא ללמד דבר שאתה מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו ונעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

וכמה הוא אחד ממאה. שכך הוא השיעור לתרומת מעשר שממאה סאין מפריש עשרה למעשר ראשון ומאותן עשרה מפריש א' מהן לתרומת מעשר ולמדנו שכל שם תרומה אם נפלה לחולין ואין שם אלא מאה בין הכל בלבד מקדש הכל וצריך שיהו יותר ממאה וכמה יותר בהא פליגי דר''א מוסיף סאה על מאה שיהא בין הכל א' ומאה ואז מעלה ור' יהושע מוסיף כל שהוא ואז מעלה וכו' כדפרישית במתני':

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

אמר ר' חיננה. דלאו מילתא היא תיפתר דה''ק השוקל משובח בשלשתן אלו דתנינן כאן ולית את שמע מינה כלום דמתני' כאבא אלעזר בן גומל אלא כרבנן אתיא דאין תרומת מעשר ניטלת באומד וכדמשנינן לעיל שם:

גמ' מנין שאין עולין. אם נפלה לתוך חולין ואין כאן אלא מאה בלבד דלד''ה אינה עולה ורמז לזה מנין. ולקמן בפ''ב דערלה בהלכה א' הגי' מנין שהן עולין ויותר נכונה היא:

עד שיהא שם מאה כד. ואז עולה היא במאה פומין של הכדין ולוקח כד אחד מהן ומוכרה לכהן בדמי תרומה חוץ מאותה ליטרא והשאר מותרין הן והלכה כר' יהושע:

ר' יהושע אומר לא תעלה. מכיון דאין מעורבות הן והתרומה על פי הכד אין התחתונות מצטרפות עם העליונות לבטל וכל הפומים של הכדים מדומעות הן והשולים הן שמותרים:

רא''א רואין אותן כאלו הן פרודות. אם יש בכל כד וכד מאה ליטרות אע''פ שהתרומה היא בפי של כד רואין אותן כאלו כל מה שבכדים נפרדות ומעורבות הן והתחתונות שבכדים מעלין ומצטרפין את העליונות להעלות את הליטרא של תרומה באחד ומאה:

עלפי הכד. של חולין ויש שם הרבה כדים ואינו ידוע באיזה כד דרסה הליטרא של תרומה:

מתני' ובזה ר' אליעזר מיקל ור' יהושע מחמיר בדורס ליטרא קציעות. ליטרא של תאנים של תרומה והן יבשות שדורסין אותן בעיגול ונקראין קציעות על שם הכלי שמחתכין אותן כשעושין מהן עיגולים או על שם המחצלאות שמניחין אותן עליהם לייבשן כדתנן בפ''ח דנדרים עד שיעבור הקיץ עד שיקפלו המקצעות:

ובזו ר' אליעזר מחמיר ור' יהושע מיקל. כדתנינן במתני' דלעיל דר''א אוסר אבל בדינא דמתני' דלקמן איפכא הוא דמה דר''א מיקל ר' יהושע מחמיר הוא:

מתני' כיצד חמשים תאנים שחורות וכו'. דברי ר''ע דמתני' דלעיל הוא מסיק:

ורבי אליעזר אוסר. דס''ל אין אלו מצטרפות עם אלו ואם נפלה שחורה השחורות אסורות וכן כולן ור''ע ס''ל בידוע מה נפלה אז אין מעלות זו את זו וכר''א אבל אם אינו ידוע אם שחורה נפלה או לבנה נפלה וכן בעיגולים אינו ידוע אם גדול נפל אם קטן וכן אם מלבן נפל או עיגול אז מצטרפין ומעלות זו את זו והלכה כר''ע:

עיגולי דבילה הגדולים. דבילות תאנים הנדרסים בעיגולי גדולים מעלין את הקטנים וכו' מפרש בגמ' הגדולים מעלין את הקטנים במשקל והקטנים מעלין את הגדולים במנין כלומר שהיו כאן עשרים עיגולי גדולים שכל אחת מהן ד' ליטרות ועשרים קטנים שכל אחת מהן ליטרא א' ונפל עיגול קטן של תרומה לתוכן אין אומרין הרי זה נפל לתוך הארבעים והרי הוא מדומע אלא העגולים הגדולים מצטרפין לפי משקלן עם הקטנים והן מאה ליטרות וה''ז עולה באחד ומאה והקטנים מעלין את הגדולים במנין כגון שהי' תשעים עגולי קטנים משקל כל א' מהן ב' שלישי ליטרא שהן ששים ליטרין ועשרה עיגולי גדולים משקל כל א' מהן ד' ליטרין והרי יש כאן מאה עיגולין והן מאה ליטרין ונפל עיגול גדול של תרומה לתוכן שמשקלו ד' ליטרין אין הולכין אחר המשקל ויהי' הכל מדומע שזה הוא חלק א' מכ''ה של החולין אלא הולכין אחר המנין וה''ז עולה באחד ומאה וכן כל כיוצא בזה הולכין לעולם להקל וכן בעיגולים ומלבנים הנדרסים בעיגול הן עיגולים והנדרסות ברבוע כצורת המלבן הן המלבנים מצטרפות זו עם זו להעלות התרומה שנפלה לתוכן:

מתני' תאנים שחורות מעלות את הלבנות וכו'. אם היו כאן מאה תאנים של חולין חציין שחורות וחציין לבנות ונפלה תאנה של תרומה שחורה או לבנה לתוכן מצטרף הכל להעלותה:

מתני' רא''א תרומה עולה באחד ומאה. סאה תרומה שנפלה לתוך מאה חולין שהן בין הכל א' ומאה ונתערבו הכל ביחד ה''ז נוטל סאה אחת מהן ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

במאה ועוד ועוד זה אין לו שיעור. אם נפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאין ועוד משהו של חולין ומשהו זה אין לו שיעור דאפי' כל שהוא הואיל ויש בין הכל מאה ועוד משהו נוטל סאה אחת ונותנה לכהן והשאר חולין כמו שהיו:

ר' יוסי בן משולם אומר ועוד. זה צריך שיהא קב למאה סאה שנפלה סאה תרומה לתוך צ''ט סאה ועוד קב של חולין שהוא שתות למדמע שהיא הסאה של תרומה המדמעת והסאה ששה קבין והרי הקב שתות למדמע והא דהדר נקט להאי שתות למדמע שלא תטעה לומר דהאי קב היותר למאה סאה לא צריך שיהא ג''כ כולו של חולין אלא אפי' אם אין כאן אלא צ''ט של חולין ועוד קב פחות משהו ונפלה לתוכן סאה תרומה ועוד משהו שהוא בין הכל מאה סאה וקב נמי עולה קמ''ל דהאי קב היותר צריך שיהא נמי כולו של חולין שהוא שתות להמדמע והוא הסאה של תרומה. והלכה כר' אליעזר דסתם לן תנא בפ''ב דערלה כוותיה וכן בכמה דוכתי דתרומה עולה באחד ומאה והכל מודים שאם נפלה לתוך מאה בלבד שאינה עולה כדאמרי' בגמ':

גמ' טעמא דר' אליעזר. דאוסר משום דס''ל תאנים שחורות של תרומה שנפלו לתוך הלבנות חולין אוכל את הלבנות כלומר בדין הוא שהלבנות בלבד הוא שאוכל דבהן אין חשש תרומה:

כתיב. גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו. והאי ממנו מיותר הוא ללמד דבר שאתה מרים ממנו אם יפול לתוכו מקדשו ונעשה הכל מדומע ואסור לזרים:

וכמה הוא אחד ממאה. שכך הוא השיעור לתרומת מעשר שממאה סאין מפריש עשרה למעשר ראשון ומאותן עשרה מפריש א' מהן לתרומת מעשר ולמדנו שכל שם תרומה אם נפלה לחולין ואין שם אלא מאה בין הכל בלבד מקדש הכל וצריך שיהו יותר ממאה וכמה יותר בהא פליגי דר''א מוסיף סאה על מאה שיהא בין הכל א' ומאה ואז מעלה ור' יהושע מוסיף כל שהוא ואז מעלה וכו' כדפרישית במתני':

גמ' מתני' אמרה כן. מלישנא דמתני' שמעינן דאתית כהאי תנא דקתני והשוקל משובת משלשתן אלמא דאיכא שלשה לבר מהשוקל:

אמר ר' חיננה. דלאו מילתא היא תיפתר דה''ק השוקל משובח בשלשתן אלו דתנינן כאן ולית את שמע מינה כלום דמתני' כאבא אלעזר בן גומל אלא כרבנן אתיא דאין תרומת מעשר ניטלת באומד וכדמשנינן לעיל שם:

גמ' מנין שאין עולין. אם נפלה לתוך חולין ואין כאן אלא מאה בלבד דלד''ה אינה עולה ורמז לזה מנין. ולקמן בפ''ב דערלה בהלכה א' הגי' מנין שהן עולין ויותר נכונה היא:

אפי' חטין בחטין. שנפלו חטין של תרומה לתוך של חולין טוחן את הכל והן נבללות ומתיר אותן דס''ל דאין כאן משום מבטל איסור לכתחילה הואיל ואיסור דימוע מדרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטל:

ויתיביניה. הש''ס קאמר לה דמ''ט לא השיב לו ר''ל שנייא היא בעיגולין שכבר בטלו כשנדרסו הדבילות בעיגול ואין כאן תרומה בעין אבל סאה תאנים של תרומה התאנים הן בעין:

וכי עיגול בעיגולין. תשובת ר' יוחנן לר''ל היא ומאי אמרת בעיגולין דמתני' לר' יהושע דנמי סתמא קאמר דגדולים וקטנים מעלין זה את זה והרי כל עיגול בפ''ט הוא ואין כאן ועוד יותר על מאה וכי דבר ברי הוא דכשמעלה אחת מהן שאותה של תרומה עלתה בידו והשאר הכל של חולין הן ואפ''ה את אמר שעולה משום דקל הוא שהקילו בדמוע דמתני' לענין זה ואף הכא נמי בסאה תאנים של תרומה שנפלה לתוך צ''ט של חולין קל הוא שהקילו שאף על פי שאין כאן ועוד יותר על מאה אותה סאה כשמעלה אותה פוטרת את הכל:

כך משיב רשב''ל את ר' יוחנן. לדידך דאמרת אפי' סאה לתוך צ''ט א''כ קשיא ואותה הסאה כשמעלה אותה היא פוטרת ומתרת את הכל בתמיה הא כיון דמדמית לה לשאר המדומע צריך מאה ועוד לר' יהושע:

כד סלק שמע דאמר ר' יוסי בשם [ר' יוחנן] דאפי' סאה. של תרומה מהן שנפל לתוך צ''ט של חולין צריך להעלותה כשאר דין מדומע של תרומה לר' יהושע:

א''ל ואנא סבר כן. דאיכא צד קולא בדימוע דמתני' אלא כשתסלק לארעא דישראל את שאיל לה מה ר' יוחנן אומר בדבר זה:

מילתיהון דרבנן. דלקמן פליגא על כל הא דאמרי דמקלינן בדימוע דמתני' דכהנא שאל לשמואל לא מסתברא הוא דהדין מדומע דתנינן הכא במתני' שרובה תרומה מיירי כלומר שנפל הרבה של תרומה לתוכן דלא דמי לשאר מדומע דכל החולין שנפלה לתוכן אית בהו ספק תרומה בכל אחת ואחת אבל הכא ניכרין הן הלבנות שהן של חולין וכן אם נפלה לבנה של תרומה השחורות הן ודאי של חולין:

ואע''ג דבר פדיה אמר. לעיל בפ''ה דדמאי בהלכה ה' אין בלולה אלא ליין ושמן בלבד אבל לא לדבר יבש מודה הוא הכא שהן נבללות כיון דבלא''ה דמוע דרבנן וכאן הלבנות הללו אין בהן חשש תרומה הלכך נבללות הן לבטל את התרומה שנפלה לתוכן:

טוחן ומתיר. טוחן ודורס את כולן שיהו נבללין זה עם זה ומתיר אותן ע''י כך:

א''ל ואוף אנא סבר כן. דלא כר''ש בר בא דלא א''ר יוחנן מעולם כן:

לא מסתברא בתוך שלש. כלומר דעיקר כוונת הקושיא דר' זעירא דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאי שנדמעה והיינו דפריך דלדידיה דקאמר שהקילו חכמי' בכה''ג ולומר דבטילה ברוב וכי לא מסתברא למימר דלא הקילו כל כך עד דאיכא רובא דמינכרה שתהא אחת בתוך שלש ושאם אפי' תאבד אחת מהן יהיו שם שתים מהמותרות נגד כל אחת ואחת מהספק תרומה ואף אם תאמר כן א''כ אכתי ניחוש שמא יאבדו שתים ובעינן טפי ואין לדבר סוף אלא דלא אמרו ביטול ברוב במדומע בתרומה כ''א בספיק' כדלקמן וליתא למילתי' דר' שמעון בר בא:

והוא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות. הא דקאמר ר' יהושע שהן מעלות זו את זו ואפילו בידוע מה נפלה וכר' אלעזר דלעיל דקאמר כך היה משיב ר' אליעזר את ר' יהושע וכו' דשמעינן ממילתיה דס''ל דאפי' בידוע קאמר נמי ר' יהושע דמעלות הלבנות את השחורות או איפכא ועלה קאמר שמעון בר בא בשם ר' יוחנן דדוקא שנפלה שחורה אחת לתוך שתים לבנות כלומר שיהא הרוב מהמותרות בודאי וכגון שהיו כאן בתחלה שחורה אחת ושתים לבנות של חולין ועכשיו נפלה שחורה אחת של תרומה לתוכן והרי כאן הספק בהשחורו' דאינו ידוע איזו היא תרומה ואיזו היא חולין ובהא הוא דקאמר דהשתים הלבנות מעלות את השחורות לפי שיש נגד כל אחת מהשחורו' רוב מהמותרות והן הלבנו' וכדמסיים כדי שתיבטל ברוב דלא תימא דאם הלבנות מצטרפות עם השחורות להעלות א''כ אפי' באחת שחורה ואחת לבנה יצטרפו לרוב נגד האחת שנפלה לתוכן לפיכך קמ''ל דלא משום דבעינן שיהא הרוב מהמותרות בודאי ולא משכחת לה אלא בשחורה אחת לתוך שתים לבנות וכדאמרן וה''ה בלבנה אחת לתוך שתים שחורות וחדא מגווני נקט ואע''ג דלא שייך ביטול ברוב בתרומה ודאית שנדמעה דמן התורה הוא דבטלה ברוב אבל חכמים החמירו עד מאה ואחד כדאמרינן בהלכה דלעיל ור' יהושע גופיה קאמר עד מאה ועוד מ''מ איכא למימר לסברת ר' שמעון בר בא דהכא דלא אמרו מאה ואחד או מאה ועוד אלא בגווני דאיכא לספוקי בכל אחת מהמאה שמא היא התרומה אבל היכא דאיכא רובא דהתירא בוודאי כגון הכא ס''ל דלא החמירו חכמים והניחו על דין תורה שתהא בטילה ברוב ומיהו לקמן מסיק דלא א''ר יוחנן הכי כדקאמר שמעון בר בא משמיה:

על דעתיה דר' יהושע מעלה. ובהא פליגי דר' יהושע ס''ל כיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעה שנפלה ועל דעתיה דר''ע אינו מעלה דהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו אע''פ ששכח אח''כ:

כהנא אמר אין מעלות. אף לר' יהושע דלא אמר אלא בשאינו ידוע מה נפלה ומפרש דהשתא על דעתיה דכהנא א''כ מה בין ר' יהושע לר''ע הא ר''ע נמי אמר כן וקאמר בשידע ושכח איכא בינייהו:

מילתיה אמר בידוע מה נפלו. כלומר ומדהשיב לו ר''א כך לר' יהושע ש''מ דמילתיה דר' יהושע דאמר שאפי' בידוע מה נפלו מעלות זו את זו ולפיכך הקשה לו וכי אם ידוע ששחורה נפלה והלבנות המותרות יצטרפו להעלות את השחורות:

כך היה ר' אליעזר משיב את ר' יהושע. קושיא זו בעצמה הקשה לו וכי היאך הלבנות שאין בהן ספק תרומה מעלות את השחורות:

והלבנות מעלות את השחורות. בתמיה ואיך יאכל את השחורות שיש בהן ספק תרומה וכי הלבנות יצטרפו להתיר את השחורות הלא בלבנות אין שום ספק תרומה ומהיכי תיתי יועילו להעלות הספק שבשחורות: